Андрій Бандера: історичний портрет

Андрій Бандера: історичний портрет

Андрій Бандера: історичний портрет

ЗМІСТ

ВСТУП

1. Формування світогляду та початок діяльності А. Бандери

. А.Бандера в контексті епохи ЗУНР

. Особливості громадської діяльності Бандери в міжвоєнний період

ВИСНОВОКИ

СПИСОК ВИКОРИСТАНИХ ДЖЕРЕЛ

ДОДАТКИ

ВСТУП

Актуальність теми. Громадсько-політична діяльність видатного представника української суспільно-політичної думки і національно-визвольної боротьби, греко-католицького священика Андрія Бандери донині не знайшла в історичній науці всебічного цілісного висвітлення. А. Бандера репрезентував самостійницьку течію національно-визвольного руху на поч. XX ст. Громадсько-політична діяльність Бандери спрямована підняття рівня національної самосвідомості українського народу, розвиток його націотворчої активності, як і практичні організаційні зусилля в політичній та ідеологічній сферах на початку ХХ ст. потребують ґрунтовного системного аналізу й концептуального висвітлення. Актуальність з’ясування цих проблем зумовлюється як завданнями історичної науки, її прагненням дати об’єктивну і по можливості вичерпну оцінку історичним подіям і постаттям, так і значенням історичного досвіду минулого для ефективного вирішення актуальних проблем сучасного державотворення, надійного захисту національних інтересів українців. Всебічне висвітлення патріотичної позиції А. Бандери має також важливе виховне значення, сприяє формуванню високорозвиненої національної самосвідомості та активної життєвої позиції у громадян України. Мета роботи полягає в здійсненні цілісного системного аналізу громадсько-політичної діяльності А. М. Бандери в контексті епохи ЗУНР та в міжвоєнний період, визначенні та оцінці його ідейно-політичного й організаційно-практичного внеску в ці процеси.

Для досягнення поставленої мети в роботі вирішуються такі дослідницькі завдання:

. Прослідкувати формування світогляду та початок діяльності А. Бандери.

. Проаналізувати роль Андрія Бандери в встановлені ЗУНР.

. Охарактеризувати особливості діяльності Бандери в міжвоєнний період.

Об’єктом дослідження є особа А. Бандери, його релігійно - громадська діяльність та ідейно-політична спадщина.

Предметом є становлення А. Бандери як священика, основні форми та зміст його громадсько-політичної діяльності, ідейний та практичний внесок у розвиток українського національного руху.

Хронологічні рамки дослідження об’єктивно визначаються роками життя Андрія Бандери - 1882 - 1941, хоча період його активної громадсько-політичної діяльності окреслюється 1906 - 1941роками: від переїзду до Угринова Старого, де він активно включився в діяльність ставши священиком до смерті в 1941 році.

Територiальні рамки дослідження охоплюють територію Станіславського повіту, зокрема с. Старий Угринів та Бережниця Калуського повіту, де Андрій Бандера розгорнув свою діяльність як священика та громадсько - політичного діяча, також м. Київ де його було вбито.

Теоретико-методологічну основу роботи складають наукові принципи історизму, об’єктивності та достовірне висвітлення історичних подій. Для досягнення поставлених завдань автор використав наступні методи дослідження:

         історико-теоретичний при вивченні й систематизації доступних історичних та літературних наукових праць, статей;

         системний при комплексному вивченні об’єктів як єдиного комплексу з узгодженим функціонуванням усіх його складових частин;

порівняльний при порівнянні фактів і узагальнення про їх спільні риси і властивості;

А також проблемно-хронологічний, аналізу та синтезу, описовий та історичний.

Що ж до джерельної бази дослідження, то її склали насамперед документи Центрального державного історичного архіву України у Львові стаття Р. Дзюбана «Звідки рід Степана Бандери», генеалогію роду Бандерів автор прослідкував за Йосифінською метрикою від 1785 року, матеріали товариства « Просвіта », « Хроніка парохії Бережниця Шляхотська » о. Дмитра Березовського, Івано - Франківського музею визвольних змагань Прикарпатського краю ( автобіографія о. Андрія Бандери « Мої особисті зізнання » ), протокол допиту провідника КЕ ОУН Степана Бандери тощо.

Щодо літератури, то дана проблема висвітлена в працях Арсенича П., Федоріва Т. « Родина Бандерів », Бурнашова Г., Яневича Б. « Степан Баандера та його родина », також Грабовецький В. « Історія Калуша ». Окремі факти життя о. А Бандери згадуються в праці Даніва В. « Бережниця », та в статті Сливки Л. « Деякі аспекти етносоціального конфлікту в Бережниці Шляхетській »,

Наукова новизна роботи дозволяє на базі наявного кола історіографічного матеріалу здійснити спробу комплексно і всебічно дослідити дану проблему.

Практичне значення: дана інформація може використовуватися учнями шкіл, гімназій, коледжів, студентами професійно-технічних училищ для підготовки семінарів та написання реферативних робіт а також тими, хто просто цікавиться даною проблематикою.

Структура роботи побудована за проблемно-хронологічним принципом, обумовлена метою і завданням дослідження і складається зі вступу, трьох розділів, висновків, додатків, списку використаних джерел.

бандера політичний визвольний національний

1. Формування світогляду та початок діяльності А. Бандери

Бандера Степан Михайлович ( 1882 - 1941 ) - греко - католицький священик, культурно - громадський і політичний діяч, батько провідника ОУН - УПА Степана Бандери. Перед смертю написав « Мої особисті зізнання » ( кримінальна справа № 61112 ) - сповідь про себе, свою родину і суспільно - політичне життя в Західній Україні 1 - ї пол. XX ст.

Етимологію прізвища « Бандера » ( в багатьох мовах світу перекладається як провідник, прапороносець), дослідив та описав у статті « Бандера - це прапор » кандидат філологічних наук Микола Лесюк. За його доводами слово bandera потрапило до української мови в XV - XVI ст., що у багатьох сучасних європейських мовах має значення - « прапор ».

Походження роду Бандерів не з’ясовано, бо генеалогію за архівними записами в Йосифінській метриці можна прослідкувати тільки з 1785 року, де записано про Гриня Бандеру, що мешкав в Стрию й на Долішніх Ланах мав 6 моргів поля, вирощував жито, пшеницю, овес, косив сіножать [ 2, с. 11 ].

Народився 11 ( у деяких документах 12 ) грудня 1882 року в сімיִ¿ ל³שאם - נ³כםטך³ג ּטץאיכא ֱאםהונט ³ ׀מחאכ³¿ - ×גפנמחטםט ח המלף ֱ³כוצךטץ. ֽולמגכ מץנוסעטג מ. ְהאל ֺאכום‏ך. ֺףלאלט םא ץנוסעטםאץ בףכט ּטךמכא ׁמכלאם עא ּאנ³, הנףזטםא ׃כטצךמדמ ²גאםא. ּורךאכט גמםט ג ׁענט‏ םא ה³כםטצ³,חגאם³י ֻאםאלט, גמכמה³כט עאל ןמכול ³ חאילאכטס נ³כםטצעגמל. ׃ ס³ליִ¿ בףכמ קועגונמ ה³עוי - הגא סטםט ³ הג³ המקךט: ְםהנ³י, ֺכטלוםעטםא, ׁמפ³, ־סטן. ־סטן (1896 - 1981 ) חהמבףג גטשף מסג³עף, בףג ³םזוםונמל, סכףזטג ן³הץמנףםזטל ןונרמדמ ןמכךף ׃ךנא¿םסךטץ ׁ³קמגטץ ׁענ³כצ³ג, ן³ה קאס ם³לוצךמ¿ מךףןאצ³¿, בףג ןמסאהםטךמל ל³סעא ׁענט, חדמהמל ח הנףזטםמ‏ ³ ה³עלט ול³דנףגאג המ ְלונטךט, הו י ןמלונ. ְגעמנ סןמדאה³ג « ֺג³עט י עונם םא המנמח³ למדמ זטעע . ֺג³עףק³ בונודט ». ֽ‏ - ֹמנך . - 1976. - ק.16. [ 31, ס. 13 ].

׃ נמהטם³ ֱאםהונ³ג, שמ ןנמזטגאכא ף ׁענט‏, ןאענ³מעטחל ³ ןמבמזם³סע בףכט מסםמגמ‏ גטץמגאםם.

סךנאגטל ןנטךכאהמל סכףזטע זטעע ְםהנ³ ֱאםהונט. ַאך³םקטגרט 1902 נ. ןמכסךף ד³לםאח³‏ ג ׁענט‏, ְםהנ³י ןנמהמגזטג םאגקאםם םא במדמסכמגסךמלף פאךףכעוע³ ֻג³גסךמלף ףם³גונסטעוע³. ²ח חאןאכמל ןנטסעףןטגרט המ םאגקאםם ג ףם³גונסטעוע³, למכמהטי סעףהוםע קונוח סגמ‏ המןטעכטג³סע המהאעךמגמ ג³הג³הףגאג כוךצ³¿ ח פ³כמסמפ³¿, ס³כסךמדמ דמסןמהאנסעגא עא ךממןונאצ³¿. ִמ עמדמ ז ג³ם בףג חאגחעטל ךםטדמכ‏במל. ַ³ סעףהוםעסךטץ כ³ע ְםהנ³י ֱאםהונא בונו אךעטגםף ףקאסע ף סףסן³כםמ-ןמכ³עטקםמלף זטעע³ ֳאכטקטםט. ֲ³ם בףג קכוםמל ֽאףךמגמדמ עמגאנטסעגא ³לום³ ׂאנאסא ״וגקוםךא, שו ג ‏םמלף ג³צ³ גסעףןטג המ ֽאצ³מםאכםמ-הולמךנאעטקםמ¿ ןאנע³¿, ןטסאג סעאעע³ המ זףנםאכף « ּמכמהא ׃ךנא¿םא »

ֿ³סכ חאך³םקוםם במדמסכמגסךטץ סעףה³י מהנףזטגס ח ּטנמסכאגמ‏ ֳכמכח³םסךמ‏ ( 1906 נ. ), ךא ןמץמהטכא ³ח סעאנמ¿ סגשוםטקמ¿ נמהטםט ³ בףכא המקךמ‏ מ. ֲמכמהטלטנא ֳכמהח³םסךמדמ ( ? - 1913 ) י ֺאעונטםט ח נמהטםט ֺףרכטך³ג.

־עוצ ֲמכמהטלטנ בףג ןאנמץמל סוכא ַאגמ‏, א ח 1883 - ג ׁעאנמלף ׃דנטםמג³. ַאגהךט ימדמ סעאנאםםל ןאנמץ³ םאבףכא גוכטךמדמ נמחךג³עף. ׁגשוםטך סאל ךףןטג ןמהג³ניִ, הו נמחל³סעטג ֱונוזםטצךף רךמכף, ג ך³י ףקטעוכ‏גאג ימדמ סטם ־כוךסאםהנ. ֿנמגמהטג מ. ֲמכמהטלטנ חםאקםף ךףכעףנםמ - מסג³עם‏ ה³כם³סע, םו גהא‏קטס המ ןמכ³עטךט, שמב םו חאדמסענ‏גאעט ג³הםמסטםט ח גכאהמ‏ ³ ל³סצוגטלט ןמכךאלט עא ל³שאםאלט, רכץעמ‏, ך³ ןנמזטגאכט ף ֱונוזםטצ³. ִבאג ף ןונרף קונדף ןנמ ןאענ³מעטקםו גטץמגאםם סגמ¿ץ גמסלונמ ה³עוי. ֹמדמ המקךט גטירכט חאל³ז: ֺאעונטםא חא מ. ֲמכמהטלטנא ְםעמםמגטקא, כ³ חא ףנהמגצ ׳ון³כ, ּטנמסכאגא - מ. ְםהנ³ ֱאםהונף, ֻ‏במג חא מ. ²גאםא ׳אנעמנטיסךמדמ ג ֺמבטכמגמכמךאץ םא ׂונםמן³כשטם³, ־כוםא חא מ. צטרטםא ף ׀טןיִםצ³ [ 35, ס. 48 ].

ׁטם ְםע³ם חאך³םקטג עומכמד³‏ ³ ּטנמסכאג³ גטןאכא גאזךא המכ: ֿונרא סג³עמגא ג³יםא, ףךנא¿םסךמ - ןמכסךא חבנמיםא במנמעבא, ןמכסךטי מךףןאצ³יםטי נוזטל. ¯¯ קמכמג³ך ְםהנ³י, א חדמהמל ³ ה³עט, אךעטגםמ גךכ‏קטכטס ף סףסן³כםמ - ןמכ³עטקםף ה³כם³סע. ּטנמסכאגא ֱאםהונא סעאכא סןנאגזםמ‏ ץנאםטעוכךמ‏ המלארםמדמ גמדםטשא, חםמסטכא םא סגמ¿ץ ןכוקאץ גס³ ףהאנט המכ³. ֿנמ צ³ גטןנמבףגאםם ׁעוןאם ֱאםהונא חדמהמל חדאהףגאג: « ֲ³ה כטסעמןאהא 1918 נמךף םארו נמהטםםו זטעע סעמכמ ן³ה חםאךמל ןמה³י ף בףהףגאםם³ ףךנא¿םסךמדמ הונזאגםמדמ זטעע עא ג³יםט ג מבמנמם³ סאלמסע³יםמסעט… »

ׁג³הקום ןנמ מסג³עף הנףזטםט םולא÷, אכו ף ןמץמנמםם³י ןנמש³ םאה דנמבמל בכאזוםםמ¿ ןאלע³ ּטנמסכאגט מעוצ ׂומהמנ ֱמדאקוגסךטי 25 ךג³עם 1922 נמךף חגונםףגס המ ןנטסףעם³ץ רךמכנ³ג ח גהקם³סע‏, שמ גמםט ןנטירכט גראםףגאעט סגמ‏ גקטעוכךף. ֿ³ה קאס םאסעףןף ןמכסךטץ ג³יסך ף ענאגם³ - גונוסם³ 1919 נ. נאחמל ח ה³עלט ןנמזטגאכא ג ס. דמכםטצ³ ( ב³כ ׳מנעךמגא םא ׂונםמן³כשטם³ ) ף סגמ÷¿ סוסענט ֺאעונטםט, שמ גטירכא חאל³ז חא מ. ֲ. ְםעמםמגטקא. ֿ³סכ ןמגונםוםם המ ׁעאנמדמ ׃דנטםמגא עזךמ ץגמנ³כא.

ֲס³, ךמלף המגוכמס חםאעט ּטנמסכאגף ֱאםהונף, חדאהף‏ע ¿¿ ח גוכטךמ‏ עוןכמעמ‏. ֺמכטרם סכףזםטצ ְםאסעאס³ ֿנמךמן³ג נמחןמג³האכא, שמ גמםא בףכא המבנמ‏ ³ סןנאגוהכטגמ‏ דמסןמהטםו‏. ַא סכמגאלט םטם³ גזו ןמך³יםמדמ ֿוענא ֿונוד³םךא, מהםמדמ ח סעאנמזטכ³ג סוכא ( ֱונוזםטצ ), ןאם³ ּטנמסכאגא בףכא בוחל³נםמ כ‏בכקמ‏ לאע³ניִ‏, גס‏ סובו ןנטסגעטכא ה³על, ¿ץםמלף גטץמגאםם‏. ֽא גסו זטעע חאכטרטכטס סןמדאהט ןנמ לאע³נ ׁעוןאםא ֱוםהונט ג הףר³ ²דמנ ֱוכו, ךמכטרםמדמ לורךאםצ ֺאכףרא, א חדמהמל דנמלאהםטםא ֺאםאהט: « ׳אסעמ לט ח עמגאנטראלט ןנט¿זהזאכט ג ׃דנטם³ג המ ֱאםהונ³ג. ַאגזהט םאס נאהמ חףסענ³קאכא ּטנמסכאגא. ֲמםא גטץמהטכא םא ןמהג³ניִ ³ נאהמ חאןנמרףגאכא םאס המ בףהטםךף. ׁטם³ג סגשוםטךא קאסעמ םו בףכמ המלא, ך ³ סאלמדמ מ. ְםהנ³, ³ לט ןמהמגדף נמחלמגככט ח ןאםו‏ ּטנמסכאגמ‏ עא ¿¿ המקךאלט… ײו בףכא םאהחגטקאיםמ שטנא ³ קףיםא כ‏הטםא… » [ 11, ס. 8 ].

ךג³עם 1922 נמךף ּטנמסכאגא ֱאםהונא ןמלונכא, םמגמםאנמהזוםו םולמגכ עאךמז ןמלונכמ קונוח ך³כךא הם³ג. ִמגד³ נמךט חא ב³כרמגטצךמדמ נוזטלף כ‏הט ןמעאי המדכהאכט למדטכף לאעונ³ ׁעוןאםא ֱוםהונט ( ןמנה ןמץמגאם³ ¿¿ באעךמ מ. ֲמכמהטלטנ ֳכמהח³םסךטי, לאעט ֺאעונטםא עא לאכוםךא המםוקךא ֱאםהונ³ג ). ׃ ך³םצ³ 80 - ח נמך³ג חאגהךט עףנבמע³ ס³כסךמדמ צונךמגםמדמ ךמל³עועף ג³הםמגכוםמ ץנוסע, א 16 גונוסם 2007 נמךף חא סןנטםםל נאימםםמ¿ גכאהט גסעאםמגכוםמ ןאל’עםף סעוכף םא למדטכ³ נמהטםט. ֿ³סכ מהנףזוםם 1906 נמךף, ְםהנ³ ןנטחםאקוםמ ןמל³קםטךמל ןאנמץמל ג ֱונוזםטצ‏ ״כץועסךף ( עוןונ סוכמ ֱונוזםטצ ֺאכףסךמדמ נאימםף) עא ג ׃דנטם³ג ׁעאנטי ( עאך המ 1940 - ץ םאחטגאכט ס. ׁעאנטי ׃דנטם³ג. ׁןמקאעךף מ. ְםהנ³י המןמלאדאג סגמ÷לף עוסעוג³ ֲמכמהטלטנף ֳכמהח³םסךמלף, ן³סכ ימדמ סלונע³ ( ף 1913 נ. ) סעאג ןמגםמןנאגםטל דמסןמהאנול ף הגמץ סוכאץ: ׁעאנטי ׃דנטם³ג עא ֱונזםטצ . ׁאלו ג עמי קאס ף ׁעאנמלף ׃דנטםמג³ ג³הםמגכוםמ ן³סכ ןמזוז³ ץנאל ֲ’¿חהף ֳמסןמהםמדמ ג ×נףסאכטל. ( הטג. המה. ֳ. ).

ׁ³ליִ ֱאםהונ³ג לורךאכא ף נוחטהוםצ³¿, חבףהמגאם³י ף 1890 - ץ נמךאץ ( חא האםטלט רולאעטחלף םא 1914 נ³ך, סגשוםטךמג³ םאכוזאכמ 36 למנד³ג מנםמדמ ןמכ, לאיזו ענט למנדט דמנמהף, 20 למנד³ג ס³םמךמס³ג, ןמםאה ג³ס³ל למנד³ג ןאסמגטשא ). ׁוכםט עמכמךמ‏ המןמלאדאכט סגשוםטךמג³ מבנמבכעט ןמכו [ 27, ס. 6 ].

־עוצ ְםהנ³י, לא‏קט המבנו ףענטלאםם עוסע מ. ֲ. ֳכמהח³םסךמדמ, חףל³ג ח³בנאעט פאץמגף ב³בכ³מעוךף במדמסכמגסךמ¿, ³סעמנטקםמ¿, וךמםמל³קםמ¿ עא ךכאסטקםמ¿ כ³עונאעףנט, ןנטהבאג גטהאםם םאףךמגמדמ עמגאנטסעגא ³ל. ״וגקוםךא, « ֲטהאגםטקמ¿ סן³כךט », « ֻ³עונאעףנםמדמ ג³סםטךא », ןונוהןכאקףגאג ןונ³מהטךף « ׁ³כסךמדמ דמסןמהאנ », דאחועף « ִ³כמ ». ַ קטסכוםםמ¿ ב³בכ³מעוךט ב³כר³סע ךםטד ןנמןאכמ ג קאסט אגסענ³יסךמ¿ עא ןמכסךמ - ףךנא¿םסךמ¿ ג³יםט. ׃ המל³ מ. ְ. ֱאםהונט קאסעמ חבטנאכטס אךעטגם³ ףקאסםטךט ףךנא¿םסךמדמ םאצ³מםאכםמדמ זטעע ֳאכטקקטםט: ֿאגכמ ֳכמהח³םסךטי - מהטם ח חאסםמגםטך³ג « ּאסכמסמ‏חף » ³ « ׁ³כסךמדמ דמסןמהאנ »; ²גאם ֺףנמגוצ ( 1863 - 1931) - ןמכ³עטקםטי ³ דנמלאהסךטי ה³ק, כ³ךאנ, ןמסמכ המ דאכטצךמדמ סוילף, ל³ם³סענ חהמנמגיִ ג ףנה³ ַ׃ֽ׀, חאסםמגםטך דאחועט « ֺאכףסךטי כטסעמך », ךא גטץמהטכא ח 1912 נמךף; נמסכאג ֲוסוכמגסךטי ( 1881 - 1917 ) - ןמכ³עטקםטי ³ דנמלאהסךטי ה³ק, זףנםאכ³סע, ןמסמכ המ ֲ³הוםסךמדמ ןאנכאלוםעף, נוהאךעמנ גטהאם « ֿנמסג³עט », דאחועט « ִ³כמ »; ּטץאיכמ ֳאגנטכךמ ( 05. 10.188.2 - 1920 ) - ס³קמגטי סענ³כוצ, לטעוצ, ךףכעףנםמ - דנמלאהסךטי ה³ק, סךףכןעמנ, נ³חביִנ, אגעמנ ןמדנףהה ּ. ״ארךוגטקא עא ןנמוךעף ןאל’עםטךא ׂ. ״וגקוםךא, אךעטגםטי ה³ק דנמלאהסךמדמ זטעע ןונ³מהף ׃ֽ׀, חאדטםףג גמךמל ׁ³נמזףןאםםמ¿ הטג³ח³¿; עא ³םר³ [ 40, ס. 97 ]. ׁגשוםטך ְםהנ³י חאילאגס סףסן³כםמ - ןמכ³עטקםמ‏ ה³כם³סע‏, ןנמגמהטג נמח’סם‏גאכםף נמבמעף סונוה סוכם ף ןונ³מה גטבמנ³ג המ אגסענ³יסךמדמ ןאנכאלוםעף עא דאכטצךמדמ סוילף. ְךעטגםמ ןנאצ‏גאג ף ֺאכףסך³י פ³כ³¿ « ׁ³כסךמדמ דמסןמהאנ » ( דמכמגא פ³כ³¿ 1914 - 1916 ננ. ), ג³הסעמ‏גאג ³םעונוסט ףךנא¿םסךטץ גטנמבםטך³ג ס³כסךמדמסןמהאנסךמ¿ ןנמהףךצ³¿, גנודףכמגף‏קט ג³יסךמג³ גטלמדט םאהל³נםטץ ןמסעאגמך עמגאנ³ג ל³ז ןמכסךטלט ןמל³שטךאלט ³ סוכםאלט. ֽאכאדמהזףגאג ה³כם³סע למכמקאנום עא ךממןונאעטג³ג [ 32, ס.16 ].

ֲוסםמ‏ 1917 נ. המ ֺאכףרא ן³ה³ירכא נמס³יסךא אנל³, גוכטס הגמעטזםוג³ במ¿. ֿמעונן³כמ באדאעמ ס³כ, אכו םאיב³כרו - דמנ³רם קאסעטםא ס. ֽמגטצ³, הו חדמנ³כמ לאיזו ענטסעא ץאע. ׁגשוםטך קאסעמ ץמהטג ן³רךט המ ׁעאם³סכאג³גסךמדמ סעאנמסעגא ( ג³הסעאם 24 ךל. ), שמב המבףעט בףה³גוכם³ לאעונ³אכט הכ ןמדמנ³כצ³ג.

־עזו, מ. ְ. ֱאםהונא שו ח הטעטםסעגא גטץמגףגאגס ג הףס³ ןאענ³מעטחלף ³ ג כ‏במג³ המ ֱמדא. ֲ³ם סעאג םו ע³כךט המבנטל סגשוםטךמל הכ סגמ¿ץ מהםמסוכקאם ³ גוכטךטל דמסןמהאנול, אכו ³ אךעטגםטל סףסן³כםמ - ןמכ³עטקםטל ה³קול, ימדמ המל³גךא סעאכא סןנאגזם³ל צוםענמל דנמלאהסךמ - ךףכעףנםמדמ זטעע ג ֳאכטקקטם³.

2. ְ. ֱאםהונא ג ךמםעוךסע³ וןמץט ג המבף ַ׃ֽ׀

ֲמסוםט 1918 נ. םאצ³מםאכםמ - גטחגמכםא במנמעבא מץמןטכא גס‏ ְגסענמ - ׃דמנסךף ³לןונ³‏, שמ ןנטחגוכמ המ ¿¿ ךנאץף עא גטםטךםוםם םא ףכאלךאץ ³לןונ³¿ ֳאבסבףנדסךמ¿ למםאנץ³¿ סאלמסע³יםטץ םאצ³מםאכםטץ הונזאג. ײטל ³סעמנטקםטל ראםסמל םו למדכט םו סךמנטסעאעטס דאכטצך³ ףךנא¿םצ³, ך³ 18 זמגעם ףעגמנטכט ׃ךנא¿םסךף ֽאצ³מםאכםף ׀אהף, סעגמנוםא, ך ֺמםסעטעףאםעא ( ֺמםסעטעףצ³ים³ ַבמנט ) ףךנא¿םסךמדמ םאנמהף, שמ ןנמזטגאג םא סגמ¿ץ ועםמדנאפ³קםטץ חולכץ ג ְגסענמ - ׃דמנסך³י ³לןונ³¿. ֲ ףלמגאץ דכטבמךמ¿ הונזאגםמ¿ ךנטחט 18 - 19 זמגעם 1918 נ. ף ֻגמג³ ג³הבףכמס ןנוהסעאגםטצךו ח³בנאםם ףךנא¿םסךטץ ןמסכ³ג המ ןאנכאלוםעף עא ךנאימגטץ סויל³ג סץ³הםמ¿ ֳאכטקטםט ³ ֱףךמגטםט, ÷ןטסךמןאעף, הוכודאע³ג ףךנא¿םסךטץ ןאנע³י, ךו מבנאכמ ׃ךנא¿םסךף ֽאצ³מםאכםף ׀אהף םא קמכ³ ח אהגמךאעמל ×גדוםמל ֿוענףרוגטקול. ִמ סךכאהף ׃ךנא¿םסךמ¿ ֽאצ³מםאכםמ¿ ׀אהט ףג³ירכט ףךנא¿םסך³ הוןףעאעט מבמץ ןאכאע ְגסענ³יסךמ¿ ִונזאגםמ¿ ׀אהט ( ֿאנכאלוםעף ³ ֿאכאעט ֿאם³ג ), ךנאימגטץ סויל³ג ֳאכטקטםט ³ ֱףךמגטםט, ןמ ענט ןנוהסעאגםטךט ףךנא¿םסךטץ ןמכ³עטקםטץ ןאנע³י ח צטץ חולוכ. 19 זמגעם 1918 נ. ׃ֽ׀אהא ןנטיםכא ןמסעאםמגף ןנמ ףעגמנוםם ףךנא¿םסךמ¿ הונזאגט םא ףךנא¿םסךטץ ועםמדנאפ³קםטץ חולכץ ְגסענמ - ׃דמנשטםט עא חאךכטךאכא םאצ³מםאכם³ לוםרטםט צ³÷¿ עונטעמנ³¿ ףךמםסעטעף‏גאעטס ³ גטסכאעט סגמ¿ץ ןנוהסעאגםטך³ג המ ׃ֽ׀אהט ןנמןמנצ³יםמ ך³כךמסע³ םאסוכוםם. ׂמדמ ז הם בףכמ סעגמנוםמ ענט הוכודאצ³¿ ׃ֽ׀אהט: גטךמםף‏קף ( עטלקאסמגטי ףנה ) ף ֲ³הם³ ן³ה דמכמגףגאםםל ×גדוםא ֿוענףרוגטקא ( ףךמםסעטעף‏גאכאס 25 זמגעם 1918נ. ); הוכודאצ³‏ הכ ןמכאדמהזוםם סןנאג ֳאכטקטםט ף ֻגמג³ ( 27 זמגעם 1918נ., דמכמגא - ֺמסע ֻוגטצךטי, חאסעףןםטך ²גאם ֺטגוכ‏ך ), בףךמגטםסךף - ג ׳ונם³גצץ ( דמכמגא ־לוכם ֿמןמגטק ) [ 25, ס. 47 ].

ֿונובנאגרט ג סגמ¿ נףךט מסםמגם³ הונזאגם³ ףסעאםמגט ֳאכטקטםט, ףךנא¿םצ³ םא ןמקאעךף כטסעמןאהף 1918 נ. נמחןמקאכט פמנלףגאםם סטסעולט גטךמםאגקמ¿ גכאהט םא םאצ³מםאכם³י מסםמג³. ֺונ³גםטךאלט ןמג³עמגמ¿ אהל³ם³סענאצ³¿ סעאכט םמגמןנטחםאקום³ ףךנא¿םסך³ ךמל³סאנט, ך³ לאכט בףעט חאעגונהזום³ ׃ֽ׀אהמ‏ ף ֻגמג³.

־קמכטכט ןמג³עמג³ ךמל³סאנ³אעט ג³המל³ ג ֳאכטקטם³ דנמלאהסךמ - ןמכ³עטקם³ ה³ק³, סונוה םטץ: ֻוג ֱאקטםסךטי ( ׁעאםטסכאג³ג ), ׁעוןאם ֲטעגטצךטי ( ֻג³ג ), ׁטגטנטם ִאםטכמגטק ( ִמכטםא ), ׂומפ³כ ־ךףםוגסךטי ( ֳמנמהוםךא ).

׃ ע³סםמלף ךמםעאךע³ ח ׀אהמ‏ ה³ג ׃ךנא¿םסךטי דוםונאכםטי ג³יסךמגטי ךמל³עוע ן³ה ךונ³גםטצעגמל ²גאםא ׀ףהםטצךמדמ, ךטי נמחןמקאג נמבמעף ח ן³הדמעמגךט חבנמיםמדמ ןמגסעאםם ןנמעט ְגסענ³יסךמ¿ גכאהט. ײוםענאכםטי ג³יסךמגטי ךמל³עוע ף ֻגמג³ נמחןמקאג מנדאם³חאצ³‏ חבנמיםטץ סטכ הכ ףעגונהזוםם ףךנא¿םסךמ¿ הונזאגםמסע³. ֿנמגוהוםא םטל ן³הדמעמגקא נמבמעא גסעףןטכא ג חאגונראכםף סעאה³‏ 30 זמגעם 1918 נמךף, ךמכט ךמל³עוע מקמכטג ִלטענמ ֲ³עמגסךטי, - סמעםטך ׃ךנא¿םסךטץ ׁ³קמגטץ ׁענ³כצ³ג [ 36, ס. 189 ].

ּ³ז עטל, ןמכסך³ ןמכ³עטךט םאןמכודכטגמ דמעףגאכטס ג³הםמגטעט ׀³ק ֿמסןמכטעף י ףחאךמםטעט סגמ¿ ןנאגא םא ׁץ³הםף ֳאכטקטםף. ֽאסאלןונוה גמםט חאנףקטכטס ן³הענטלךמ‏ ׁ״ְ עא ךנא¿ם ְםעאםעט. ִכ חה³יסםוםם צטץ ןכאם³ג ף ֺנאךמג³ סעגמנוםמ ֿמכסךף כ³ךג³האצ³יםף ךמל³ס³‏, ךא לאכא 1 כטסעמןאהא ןנטבףעט המ ֻגמגא ³ חא המןמלמדמ‏ ןמכסךטץ ג³יסךמגטץ מנדאם³חאצ³י חאץמןטעט גכאהף ג ךנא¿. 31 זמגעם ןמכךמגםטך ֲ. ׁ³ךמנסךטי ף כטסע³ המ ֲאנראגט ןמג³המלכג, שמ גס³ ןמכסך³ סטכט ׁץ³הםמ¿ ֳאכטקטםט ןונובףגא‏ע ף סעאה³י גטשמ¿ דמעמגםמסע³.

ְכו ןמה³¿ ף ֻגמג³ עא י ף גס³י ֳאכטקטם³ 1 כטסעמןאהא נמחדמנםףכטס םו חא ןמכסךטל סצוםאנ³÷ל. ֺמכט סעאכמ ג³המלטל ןנמ ןנט¿חה המ ֻגמגא ֿמכסךמ¿ כ³ךג³האצ³יםמ¿ ךמל³ס³¿, ךא לאכא ןונובנאעט ג³ה אגסענ³יסךמדמ םאל³סםטךא גכאהף םאה צ³כטל ךנא÷ל י גךכ‏קטעט ימדמ המ סךכאהף ֿמכש³, ׃ֽ׀אהא ןמסעאגטכא ןונוה אגסענ³יסךטל ףנהמל ןטעאםם ןנמ ןונוהאקף ¿י ףס³÷¿ גכאהט ג ֳאכטקטם³ עא ֱףךמגטם³. ֿנמעו אגסענ³יסךטי םאל³סםטך ֳאכטקטםט דוםונאכ ֺ. ֳףים ג³הןמג³ג םא צ‏ גטלמדף םאצ³מםאכםמ - הולמךנאעטקםטץ סטכ ךאעודמנטקםמ‏ ג³הלמגמ‏ ( ך חיִסףגאכמס חדמהמל, עמדמ ז הם דוםונאכ חאןוגםטג הוכודאצ³‏ ֿמכסךמ¿ ג³יסךמגמ¿ מנדאם³חאצ³¿, שמ םאיבכטזקטל קאסמל ןונוהאסע ¿ל גכאהף ף ךנא¿ ). 31 זמגעם ג ֽאנמהםמלף המל³ ֺמסע ֻוגטצךטי ח³בנאג םא םאנאהף קכום³ג ֽאצ³מםאכםמ¿ ׀אהט עא ֲ³יסךמגמדמ ךמל³עועף. ֱ³כר³סע ³ח עטץ, ץעמ גסעףןאג, חאןנמןמםףגאכט קוךאעט מב³צםמדמ ֲ³הםול לאם³פוסעף, אכו ֽאצ³מםאכםא ׀אהא םא קמכ³ ח ¿¿ ןנוחטהוםעמל ֿוענףרוגטקול ף ֲ³הם³ חאיםכא מק³ךףגאכםף ןמחטצ³‏. ׁענ³כוצךטי ךמלאםהטנ ִלטענמ ֲ³עמגסךטי ג³ה ³לום³ ֲ³יסךמגמדמ ךמל³עועף חאגטג: « ךשמ צ³÷¿ םמק³ לט םו ג³חלולמ ֻג³ג, עמ חאגענא ימדמ ג³חלףע ןמכךט ». ֺאעודמנטקם³סע גמ÷םאקאכםטךא ןונוךמםאכא םאג³ע םאיב³כר ןמל³נךמגאםטץ, שמ קאס גהאעטס המ נ³רףקטץ ה³י ³ גחעט גכאהף ף ֻגמג³ חבנמיםטל רכץמל [ 38, ס. 210 ].

ְךעטגםף ףקאסע ף ֻטסעמןאהמגמלף חנטג³ אךעטגםף ףקאסע בנאכט סוכםט ³ למכמה. ׃ ם³ק םא 1כטסעמןאהא 1918 נמךף סענ³כוצך³ קאסעטםט 15 - דמ ןמכךף ךנאימגמ¿ מבמנמםט מקמכ‏גאם³ סמעםטךמל ִ. ֲ³עמגסךטל, נאןעמגמ חאץמןטכט ³ נמחחבנמ¿כט ןמכסך³ חאדמםט. ׃ךנא¿םסך³ ג³יסךמג³ ן³הנמחה³כט ףסףםףכט אגסענ³יסךמ - ןמכסךף אהל³ם³סענאצ³‏ ף ֻגמג³ י ןונוהאכט גכאהף המ נףך ׃ֽ׀אהט. ֽא ֻג³גסך³י נאעףר³ חאלאימנ³ג סטםמ - זמגעטי ןנאןמנ, שמ סןמג³סעטג דאכטקאם ןנמ סעגמנוםם ׃ךנא¿םסךמ¿ הונזאגט. ׃ךנא¿םסך³ ג³יסךמג³ קאסעטםט ³ ן³הנמחה³כט סעאכט הנמל ןמגסעאםם עאךמז ף ׁעאם³סכאג³, ֺאכףר³, ׁענט‏, ׁםעטם³, ֽאהג³נם³י, ֺמכמלט¿, ֱנמהאץ, ַבאנאז³, ֱףקאק³ - ףךנא¿םצ³ בנאכט גכאהף ג סגמ¿ נףךט. ׂאך בףכמ חה³יסםוםמ ֻטסעמןאהמגטי חנטג, ךטל נמחןמקאכאס ןונולמזםא ץמהא ֻטסעמןאהמגמ¿ םאצ³מםאכםמ - הולמךנאעטקםמ¿ נוגמכ‏צ³¿ םא חאץ³הםמ - ףךנא¿םסךטץ חולכץ [ 20. ׁ. 4 ].

ֱמדהאם ֻףקאך³גסךטי ף סעאעע³ « ֺאכףר ³ ֺאכףשטםא ג ֻטסעמןאהמג³ הם³ 1918 נמךף », ןטרו, שמ ג קאס כטסעמןאהמגטץ ןמה³י ף ֻגמג³, ף ֺאכףר³, ך ³ ג ³םרטץ ןמג³עאץ ֳאכטקטםט, בףג סעגמנוםטי ןמג³עמגטי ֽאנמהםטי ֺמל³עוע, מקמכוםטי אהגמךאעמל ּטךמכמ‏ ֶוכוץ³גסךטי. ִמ ךמל³עועף גץמהטכט םאיב³כר אךעטגם³ ה³ק³ ֺאכףרא ³ ֺאכףסךמדמ ןמג³עף. ײו בףכט ל³שאםט, גקטעוכ³, דנוךמ - ךאעמכטצך³ סגשוםטךט: מ. ֿאגכמ ִזףכטםסךטי, םאקאכםטך ןמג³עמגמ¿ עמנדמגוכםמ¿ סן³כךט ־סטן ׂךאקףך, נמב³עםטך ³ח סמכוגאנם³ ׁולום ַאץםוי, סףהה כ³אם ֱ³כטםסךטי, ל³שאםטם ִמבנםסךטי, ףקטעוכ ִמלוע³י ֿמןמגטק, מעצ³ - ֽאךמםוקםטי ח ׀³גם³, ּטךמכא םמגטק ח ױמעטם, הטנוךעמנ ֿ³הלטץאיכ³גסךמ¿ רךמכט ֳכאהח³םסךטי. ײ דנףןא וםעףח³אסע³ג סעגמנטכא ףךנא¿םסךטי ףנה [ 34, ס. 140 ].

זמגעם המ סךכאהף ֽאנמהםמדמ ֺמל³עועף גג³ירמג ³ ְםהנ³י ֱאםהונא, סכ³הךףגאג חא ןמסעאקאםםל ץאנקףגאםם המ ל³סעא, חמךנולא נמב³עםטךאל פאבנטך עא חאגמה³ג, שמב םו המןףסעטעט המ סענאיךף. ׂנובא בףכמ םאכאדמהטעט גקאסםו ןמסעאקאםם ןנמהףךע³ג, חאןמב³דעט ¿ץ ןנמהאזף חא סןוךףכעטגםטלט צ³םאלט ןמחא לוזאלט ןמג³עף.

ִמ ֻגמגא גט¿ץאג דמכמגא ֺאכףסךמדמ ֺמל³עועף ּטךמכא ֶוכוץ³גסךטי, שמ בנאג ףקאסע ף ֻטסעמןאהמגמלף חנטג³ ף ֻגמג³. ²ח ןנמדמכמרוםםל ַאץ³הםמ - ׃ךנא¿םסךמ¿ ֽאנמהםמ¿ ׀וסןףבכ³ךט ח ֻגמגא נמחיִ¿ץאכטס ןמסכאםצ³ ןמ ל³סעאץ סעגמנ‏גאעט ןנמג³םצ³ים³ ג³יסךמג³ מסונוהךט, שמב חאץמןטעט גכאהף. ַ 1 םא 2 כטסעמןאהא ןמקאכאס אךצ³ ן³הדמעמגךט. ֱףכמ האםמ םאךאח םאגךמכטרם³ל סוכםאל חבטנאעטס ן³ה ֺאכףרול, ל³סצוג³ ףךנא¿םצ³ אךעטג³חףגאכט סגמ¿ ה³¿. ־נדאם³חאעמנט חנטגף ח³בנאכטס ב³כ ן³גםמק³ ג ך³כךמסע³ 20 מס³ב םא זטה³גסךמלף צגטםעאנ³. ׁונוה םטץ בףכט הגא ן³הסעאנרטםט ׃ׁׁ - ּטךמכא ֻור³י עא ִלטענמ ּאךסטליִך, ל³שאםט ֿוענמ ײטלבאכ³סעטי, ׁולום ַאץםוי, ֲאסטכ ֽוקאי, ּטץאיכמ ֻאםטצךטי. ׁגשוםטך ֱאםהונא מנדאם³חףגאג סוכםסך³ ג³יסךמג³ ג³הה³כט, ך³ ח 1 םא 2 כטסעמןאהא נמחחבנמ¿כט אגסענ³יסךף ל³סצוגף חאכמדף ( 300 גמך³ג ) [ 41, ס. 68 ].

־סטן ֱאח‏ך, עמה³רם³י לורךאםוצ סוכא ׁעאנטי ׃דנטם³ג ( חדמהמל ןונו¿ץאג המ װנאםצ³¿ ), ךטי ךונףגאג ס³כסךטל מסונוהךמל עמגאנטסעגא « ֻףד », ף סגמ¿ץ סןמדאהאץ ןטסאג « …ֿנטק³ןטגרט ראבכ‏ המ במךף, חאבנאג סוכם, סגמ¿ץ ןאנמץ³אם ³ח ס³כ ׃דנטם³ג ³ ֱונוזםטצ ״כץועסךא, ֺאכףסךמדמ ןמג³עף, ³ גהמסג³עא גג³ירמג ח םטלט המ ֺאכףרא. ׂףע גמםט ןמנמחחבנמ‏גאכט ןמכ³צ³‏ עא אגסענ³יסךו ג³יסךמ, ןונויםכט גס‏ גכאהף ג סגמ¿ נףךט. … ֿמגונםףגרטס המ סגמ÷¿ ןאנמץ³¿ ׃דנטםמגא, מ. ְםהנ³י ןמקאג מנדאם³חמגףגאעט ןמג³ע. ֿמ סוכאץ ןנטחםאקוםמ ףךנא¿םסךטץ ג³יע³ג ³ גס³ גמםט בףכט נמחןמנהזום³ מ. ֱוםהונט ». ׁוכםט םאחטגאכט מ. ֱאםהונף « לאנראכמל ׃ךנא¿םט » [ 25, ס. 243 ].

ֲ נוחףכעאע³ ֿ. ִזףכטםסךטי חאיםג ןמג³עמגטי צוםענ הונזאגםמ¿ אהל³ם³סענאצ³¿ ֺאכףסךמדמ סעאנמסעגא. ֹמלף המןמלאדאג ג צמלף ד³לםאח³יםטי גקטעוכ ִמלוע³י ֿמןמגטק. ²םר³ ףקאסםטךט גטסעףןף חאאנורעףגטכט סעאנמסעף ֺאכףסךמדמ ןמג³עף ןמכךא ׁענףס³םסךמדמ ³ ג³הגוחכט ימדמ םא סעאםצ³‏ זאםהאנלונ³¿. ֽא גטלמדף מ. ֿ. ִזףכ³םסךמדמ בוח מןמנף חהאג סגמ¿ ףןמגםמגאזוםם ³ ן³הןטסאג פמנלאכםמ המךףלוםע, ף ךמלף ירכמס, שמ ג³ם ןונוהא÷ סג³י ףנה ג נףךט ףךנא¿םסךמ¿ גכאהט. ֿ³סכ עמדמ סעאנמסעף בףכמ ג³הןףשוםמ המהמלף.

ֺףניִ÷נט ג³ה ףךנא¿םסךמדמ ֺאכףסךמדמ ףנהף נמחיִ¿זהזאכט םא ךמםץ ³ ןמג³המלככט סוכא, הו בףכט סעאםטצ³ הונזאגםמ¿ זאםהולונ³¿, ך³ םומבץ³הםמ בףכמ םודאיםמ נמחחבנמ‏גאעט. ײו בףכמ סוכםאלט חה³יסםוםמ.

כטסעמןאהא1918 נמךף, ג סףבמעף חנאםךף המ ֺאכףרא ן³ה³ירכט סוכםט םאגךמכטרם³ץ ס³כ, ³ח סגמ¿לט ןנמג³הםטךאלט, סגשוםטךאלט ְםהנ³÷ל ֱאםהונמ‏, ּטךמכמ‏ ךמגטקול, ֺאנמכול עא ³ם. ֲףכטצלט ירמג נאה³סםטי ןמץ³ה - ף חנאחךמגמלף ןמנהךף ³ח סן³גאלט םאצ³מםאכםטץ ן³סום, ח ףס³ץ ך³םצ³ג םאהץמהטכט כ‏הט. ּ³שאםט נאחמל ח סוכםאלט רטךףגאכטס ןונוה בףהטםךמל סעאנמסעגא [ 34, ס. 142 ].

ׂףע נמחןמקאכמס גסוםאנמהםו ג³קו. ֿ³ה חגףךט ס³קמגטץ ן³סום ³ דמל³ם צונךמגםטץ החגמם³ג, חגונםףגס המ םאנמהף ג³ה ³לום³ ׃ךנא¿םסךמ¿ הונזאגט ־סטן ִףהטךוגטק. ׃ סגמ¿י ןנמלמג³ ג³ם דמגמנטג, שמ ג³הבףגא÷עס ףנמקטסעא ןמה³, ךמכט ףךנא¿םסךטי םאנמה, חאלףקוםטי עזךמ‏ םוגמכו‏ אגסענ³יסךמ - ןמכסךטץ ןאם³ג, סךטםףג ח סובו ךאיהאםט םוגמכ³ ³ למזו עוןונ בףהףגאעט סגמ‏ הונזאגם³סע, ג³כםמ נמחגטגאעט סגמ‏ ךףכעףנף, פמנלףגאעט חבנמים³ סטכט. ֿנמלמגא סףןנמגמהזףגאכאס בףנץכטגטלט מןכוסךאלט ³ גטדףךאלט « ׁכאגא ׃ךנא¿ם³! », « ׁכאגא במנצל חא גמכ‏! ». ך חדאהף÷ ְםהנ³י ֱאםהונא ף « ּמ¿ץ מסמבטסעטץ ח³חםאםםץ »: - « ײוי ףנמקטסעטי הום םאדאהףגאג ֲוכטךהום, ף ֺאכףר³ החגמםט החגמםטכט ף גס³ץ צונךגאץ, סטםמ - זמגע³ ןנאןמנט לאימנ³כט םאה נאעףרו‏, םא בףהטםךאץ, םאנמהםטץ דמלמם³ג, םא מקאץ ג באדאעמץ ח נאהמסע³ סעמכט סכמחט, גסו גוסוכטכמס, א הוך³ ךכךאכט ³ ן³ה³ילאכט נףךט המ םובא , הךף‏קט ֲסוגטרםמלף, שמ גמסךנוסטג חםוהמכוםף ׃ךנא¿םף ».

« ֿונויםעע המ גכאהט ג ֺאכףר³ ³ ןמג³ע³ ג³הבףגאכמס סןנאגםמ, סןמך³יםמ, בוח םאסטכסעגא, בוח חאבמכמקוםם ןףבכ³קםמדמ סןמךמ‏ »,- ןטסאג ןנמ צ³ ןמה³¿ ֱ. ֻףקאך³גסךטי. ֲ³ם מןטסאג, ך ף ֺאכףר³ ן³סכ 2 כטסעמןאהא 1918נ. בףג ספמנלמגאםטי ףךנא¿םסךטי ףנה, םודאיםמ ןמקאכט פףםךצ³מםףגאעט גס³ ףנהמג³ ףסעאםמגט, ךטלט ךמנטסעףגאכטס ףךנא¿םצ³. ֳמכמגמ‏ ןמג³עמגמ¿ אהל³ם³סענאצ³¿ בףכמ מבנאםמ מ. ֿאגכא ִזףכטםסךמדמ, חדמהמל ּטךמכף ֶוכוץ³גסךמדמ [ 34, ס.147 ].

ׁעאנמסעגמ בףכמ ןונוילוםמגאםמ ֿמג³עמגטי ִונזאגםטי ׁוךנועונ³אע, ךטי מקמכטג ךמכטרם³י ףנהמגוצ סעאנמסעגא, סוךנועאנ ׁעמנמז. ֺונ³גםטךאלט ןמג³עמגמדמ סףהף ןנטחםאקוםמ סףהה‏ כ³אםא ֱ³כטםסךמדמ, סךאנבמגמדמ סףהף - ּאנעטםצ, ימדמ חאסעףןםטךמל סעאג ־נעטםסךטי.

׀מבמעא ג³יסךמגטץ ךמלאםה ף ֺאכףר³ ךממנהטםףגאכאס ײוםענאכו‏ ַ׃ֽ׀. ׃ ג³יסךמגמלף ג³הםמרוםם³ עונטעמנ³‏ ַ׃ֽ׀ בףכא ןמה³כוםא םא ענט ג³יסךמג³ מבכאסע³: ֻג³גסךף, ׂונםמן³כסךף, ׁעאם³סכאגסךף. ֺמזםא ח צטץ מבכאסעוי ה³כטכאס 4 ג³יסךמג³ מךנףדט. ׂאךטל קטםמל, גס עונטעמנ³ ַ׃ֽ׀ בףכא ןמה³כוםא םא 12 ג³יסךמגטץ מךנףד³ג. ־הםטל ח םטץ בףג ׁענטיסךטי מךנףד, ךףהט גץמהטכמ ³ ל³סעמ ֺאכףר [ 38, ס.197 ].

ֲוסםמ‏ 1919 נ. מ. ֱאםהונא מענטלאג ןמגםמגאזוםם ֺאכףסךמ¿ פ³כ³¿ « ׁ³כסךמדמ דמסןמהאנ » בףעט ¿¿ ןנוהסעאגםטךמל ף ֽאצ³מםאכם³י ׀אה³ ג ׁעאם³סכאגמג³, מן³ךףגאגס חולוכםמ‏ נופמנלמ‏, שמ ןונוהבאקאכא םאה³כוםם לאכמחולוכםטץ סוכם, ןמל³שטצךטלט, צונךמגםטלט ³ למםאסעטנסךטלט חולכלט.

׃1919 נ. המבנמגמכצ³ ֺאכףרא בנאכט ףקאסע ף פמנלףגאםם³ ׃ךנא¿םסךמ¿ ֳאכטצךמ¿ ְנל³¿. ֿ³סכ ג³הץמהף ׃ְֳ ח - ן³ה ֻגמגא ג ענאגם³ 1919 נ., ןונוה םאגאכמ‏ ןמכסךמ¿ אנל³¿, ן³הסטכוםטץ פנאםצףחךמ‏ אנל³÷‏ דוםונאכא ֳאככונא, המ ג³יסךא גסעףןאכט סעאנרטםט, ן³הסעאנרטםט עא ‏םאךט. ִוך³ ח םטץ ג³הןנאגככטס במנמםטעט ֻג³ג. ִמ סךכאהף ׃ְֳ ףג³ירכט עאך³ ףנמהזוםצ³ ֺאכףרא: ן³הןמכךמגםטך ּאנךטכ ׀מזאםך³גסךטי, ןמנףקםטך, ־כוךסא ׳ונםוםךמ, קמעאנ ׁעוןאם ֳכאהטרמגסךטי, קמעאנ ֲאסטכ ֺמנמעמגסךטי, קמעאנ ×גסעאץ³י ֻוגךמגטק, ן³הץמנףםזטי ׀מלאם ֱאנטר. ²ח ךמכטרם³ץ ס³קמגטץ סענ³כצ³ג חדמכמסטכטס םא ג³יסךמגף סכףזבף ֲאסטכ ִ³המראך, ²גאם ּאםהנטך, ְםהנ³י ׀ףבקאך, ֲאסטכ ֳאקאך - נאחמל חא גטחגמכוםם ׃ךנא¿םט סעאכט המ חבנמ¿ 15 גמך³ג. ֲ ׃ְֳ ןמכמגטל ךאןוכאםמל ג 1 - י בנטדאה³ ׃ׁׁףס³ג סכףזטג מ. ּטץאיכמ ֺנאגקףך ³ח סוכא ִמגדא ֲמיםטכ³גסךא. ֲ ףךנא¿םסךמלף ג³יסךף סכףזטכט ןאנמץ ּטךמכא םמגטק ח ס. ױמעטטם, מ. ֺאנכמ ֵנל³ ח ס. ֱונכמדט, םף ³ עאךמז ְםהנ³י ֱאםהונא [ 34, ס. 149 ].

׃ קאס םאסעףןף ןמכסךטץ ג³יסך, מ. ְםהנ³י ןונוגמחטע ף ענאגם³ 1919 נ. סגמ‏ ס³ליִ‏ עא לאיםמ הגמלא גמחאלט ןונוגמחטע המ דמכםטצ³. ַאכטרטגרט הנףזטםף ח ה³עלט םא מן³ךף סגמדמ רגאדנא מעצ ֲמכמהטלטנא ְםעמםמגטקא, מענטלף÷ ןנטחםאקוםם ג³ה סוךנועאנ³אעף ג³יסךמגטץ סןנאג בףעט הףץ³גםטךמל ( ךאןוכאםמל ) ן’עמלף ןמכךף ענועמ¿ בנטדאהט הנףדמדמ ךמנןףסף ׃ךנא¿םסךמ¿ ֳאכטצךמ¿ ְנל³¿. ׁןמג³הא‏קט ף ֲ³םםטצ³ גמ¿ם³ג, ץגמנטץ םא עטפ, סאל חאנאחטגס צ³÷‏ ץגמנמבמ‏ ³ כוהגו גטזטג, כ³ךף‏קטס חטלמ‏ ג ־הוס³. ֲטהףזטגרט, גט¿ץאג םא ַאץ³הםטי פנמםע ן³ה ׳ףהם³ג. ֿ³סכ חאכףקוםם ׃ְֳ ח ב³כרמגטךאלט ךאןוכאםט בףכט םאןנאגכום³ המ ֺט÷גא, הו מעוצ ְםהנ³י ח ך³כךמלא ³םרטלט סגשוםטךאלט ןנמזטגאג םא ןנטגאעם³י ךגאנעטנ³. ַאיםגרט ֺט¿ג ג ענאגם³ 1920 נ., ןמכךט ןמקאכט גטהאגאעט דאכטקאםאל ןונוןףסעךט הכ גט¿חהף המהמלף [ 18, ס. 4 ]. ֿנמירמגרט ענאד³קםטי ³ גטחגמכםטי רכץ ֳאכטצךמ¿ ְנל³¿, גכ³עךף 1920 נ. ן³סכ םוגהאכמדמ הכ ףךנא¿םצ³ג חאגונרוםם םאצ³מםאכםמ-גטחגמכםטץ חלאדאם מ. ְםהנ³י ֱאםהונא ןמגונםףגס המהמלף המ ׁעאנמדמ ׃דנטםמגא, ןנטם³סרט ןמעאי חאץמגאםטי ן³ה מהדמל ךאןוכאםסךטי סטםמ-זמגעטי ןנאןמנ. ײוי ןנאןמנ ף עא÷לםמלף ל³סצ³ חבונ³דאגס המ 1989 נ., ןמע³ל - ף ס³כסך³י צונךג³, א עוןונ - ג וךסןמחטצ³¿ לףחו‏ ׁעוןאםא ֱאםהונט